סופיה, בירה הבולגרית ואחת הערים העתיקות באירופה, היא עיר יפהפייה המשלבת את כל הגבנים הבלקניים של מזרח ומערב, עולמות חדשים וישנים. זו העיר הגדולה ביותר במדינה, עם אוכלוסייה של קצת יותר ממיליון, הממוקמת על רמה בגובה 545 מטר במערב המדינה, מה שהופך אותה לבירה הגבוהה ביותר באירופה.

שדה התעופה של סופיה ממוקם מאוד קרוב לעיר בערך 12 ק"מ ממרכז העיר, וזהו יתרון נוסף למי  שמגיע מטיסה ארוכה עם ילדים וממהר להגיע למלון בהקדם האפשרי ולנוח.

שנת 2019 הייתה שנת השיא של תיירים לבולגריה , 9.3 מיליון תיירים ביקרו במדינה מתוכם 7.1 מיליון עברו דרך שער האוויר הראשי של המדינה בסופיה.

כששומעים בולגריה יש עדיין הרבה אנשים שהמחשבה הראשונה היא:  רק על חולות הזהב, חופים, ים, ורנה או בורגס, בעוד שאחרים עדיין מקשרים את בולגריה עם מדינה מזרח אירופאית ממוצעת שבה שרידי הסובייטים ודעות קומוניסטיות, אבל ברגע שאתה מגיע לסופיה, אתה מבין שבולגריה עושה כל מאמץ אפשרי להשתחרר מהתדמית המזרח אירופית הזו כמו שהצליחו להשתחרר מדינות מזרח אירופאיות אחרות.
היום סופיה היא כבר לא מה שהייתה פעם - זו עיר צעירה ומודרנית, מתפתחת משנה לשנה , מלאה בחיים מהרעש של מכוניות ביום ורעשי חיי הלילה בערב. בסופי שבוע ניתן לראות תפוסה מלאה בבתי הקפה, ברים, השווקים, בתי הקזינו והמסעדות גם על ידי מקומיים וגם על ידי התיירים השוהים בעיר. העיר עשירה במורשת תרבותית ודתית, מגוון מוזיאונים, קתדרלות, כנסיות (יש גם בית כנסת יפהפה ומסגד מרשים), גלריות אמנות, פארקים רבים מעוטרים במונומנטים מהתקופה הסובייטית, ומקומות נהדרים לשהות בהם. בחורף, לאורחי הבירה יש אפילו אפשרות לעשות סקי באתר הסקי "ויטושה" שנמצא במרחק של כ-10 ק"מ ממרכז העיר, דרך הכי קלה היא להגיעה ברכב.

ניתן להגיע לסופיה לכמה ימים בודדים, לסוף שבוע או אפילו לשבוע שלם, לשכור רכב ולצאת לטיולים כל יום כדי להכיר את הסביבה, וכמובן, אל תוותרו להשקיע יום אחד לפחות בקניות. שופינג בבולגריה בטוח יפתיע אתכם במגוון רחב ובמחירים הנמוכים.

מצד אחד, בולגריה היא חברה באיחוד האירופי והיא רוצה להרגיש כמו שאר המדינות אירופאיות  - בליגת הגדולים. כמובן שהאיחוד האירופי תומך בפיתוח התיירות בבירה ובבולגריה כולה, וזה מתבטא בכל מיני חוקים שונים בנושא הגנת הטבע, אתרי מורשת עולמית של אונסק"ו, שכולל 10 אתרים בבולגריה, כולל הפארק הלאומי פירין, בו שוכן אתר הסקי בנסקו וקתדרלת סנט סופיה בבירה. מצד שני, בולגריה שמרו על המטבע המקומי (לב) ועל התרבות הבולגרית המקומית על מנת להישאר בליגה המינורית שלה וכך לשמור על החיים המקומיים והצנועים יותר. אפילו התושבים המקומיים מאוד אמביוולנטיים לגבי אופייה של העיר כיום, הם שמחים להצטרף לאיחוד ולמעמד שהוא מביא איתו, אך יחד עם זאת הם מתגעגעים לתקופות שבהן הכלכלה הייתה חזקה ותחושת הביטחון הכלכלי הייתה בטוחה יותר.